הרחובות לא נגמרים, אני נוסע ונוסע
ללא יעד מסוים, שיאמץ אותי לרגע
אין לי צפיות, הגורל שלי פצוע
וכל החלומות הם סימן שבזבזתי זמן
כדי לחשוב על זה...
ילדותי הייתה שונה, היא רק שיחקה בי עם העצב
אך הייתי מסתדר, אם היא לא הייתה עוזבת
כבר אין לי רגשות, הלב שלי קרוע
וכל הפרדות הן סימן שבזבזתי זמן
כדי לחשוב על זה...
הרחובות לא יעצרו, לעזור לי הלילה
הם כמו מבוך מפותל לתנועת מחשבותיי
אין לי פתרונות ואני כבר לא ילד
בין הרחובות עוד שנה חולפת
ואני נשאר...
